מאמרים נוספים


חקלאי שחלה בפרקינסון הוכר כנפגע בעבודה

לקריאת המאמר

צפיות:

תגובות: 0

מדריך זכויות לנפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי

05/05/2019 23:11:27 |

בימים טרופים אלו, בין מטח רקטות אחד למשנהו, וכאשר למעלה ממיליון תושבי דרום מדינת ישראל חשופים לאיום ארגוני הטרור מרצועת עזה, כדאי לדעת מהן זכויותיהם של נפגעי האיבה בביטוח הלאומי

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 (להלן: "החוק") קובע כי כאשר תושב ישראל, נפגע פיזית או נפשית בפעולת איבה (בארץ או בחו"ל), הוא זכאי לטיפול רפואי ושיקום רפואי ומקצועי, וכן הוא זכאי לסל הטבות רחב שנקבע בהתאם לפרמטרים שונים הקשורים לנפגע עצמו ולאופייה של הפגיעה ממנה הוא סובל. יש לציין כי גם ישראלים שאינם תושבי ישראל ואף מי שהוא תושב חוץ ונפגע בפעולת איבה בחו"ל, בעודו עובד עבור מעסיק ישראלי, עשויים להיות זכאים לגמלאות על פי החוק.

אז כיצד ממשים את הזכויות המגיעות לנו מהביטוח הלאומי?

שלב ראשון: תיעוד רפואי מתאים ואישור גורם ביטחון.

בסמוך לאירוע האיבה, על נפגע לדווח על פגיעתו הן לגורמים רפואיים והן לגורמי ביטחון – כגון משרד הביטחון או המשטרה. תיעוד זה מטרתו להוכיח על היות הנפגע בזירת האירוע, וכן הוכחה כי נגרם לנפגע נזק פיזי או נפשי עקב האירוע האמור.

לפנייה לגורמים אלו חשיבות רבה שכן ככל שהדיווח סמוך למועד האירוע, ניתן לקבל תיעוד נוסף כגון שמות ופרטי התקשרות עם העדים לאירוע ולפגיעה, הוכחות לאופי הפגיעה במקום (לדוגמא: היקף הנזק במקום נפילת הרקטה) ועוד. כמו כן, חשיבות לתיעוד הרפואי בנוגע לאופי הפגיעות הפיזיות או הנפשיות וחומרתן.

שלב שני: בקשה להכרה כנפגע איבה בביטוח לאומי.

על פי רוב, לאחר פיגוע איבה, יוזם המוסד לביטוח לאומי באמצעות פקידי השיקום פנייה אל הנפגעים אשר את שמותיהם קיבל מהמשטרה, ומדריך אותם להגשת בקשה להכרה כנפגעי איבה.

ואולם, רבים הנפגעים המפנים את עצמם מזירת האירוע באופן עצמאי או בסיוע בני משפחה או חברים, ולכן למשטרה אין כל מידע אליהם ומכאן החשיבות לדיווח לגורמי הביטחון.  

נפגעים הפונים באופן עצמאי אל המוסד לביטוח לאומי לשם מימוש זכויותיהם בגין נזקיהם, צריכים לדאוג לצרף אל תביעתם, בין היתר, אישור של הרשות המאשרת, היינו המשטרה או משרד הביטחון, ולהוכיח כי אכן היו בזירת האירוע, וכי האירוע מוגדר פעולת איבה, וכי נגרם להם נזק פיזי או נפשי כתוצאה מאותו אירוע.

לשון החוק קובעת כי את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. שיהוי בהגשת התביעה עלול להביא לדחייתה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ולו רק בשל הקושי שעלול להיווצר בהוכחת העובדות הרלוונטיות, עם חלוף הזמן.

ואולם גם אם לא הוגשה התביעה בפרק זמן של 12 חודשים מיום האירוע, עדיין ניתן להגיש התביעה. נכון הדבר במיוחד כאשר מדובר בנפגעי הלם וחרדה, אשר לא תמיד ניתן להעריך סמוך לאירוע את עוצמת הפגיעה והשלכותיה, ורק בחלוף הזמן פונים לטיפול רפואי.  אם בעת הגשת התביעה יהיו בידי הנפגע הוכחות להיותו בזירת האירוע, וכן הוכחות כי נגרם לו נזק פיזי או נפשי עקב האירוע, עשוי המוסד לביטוח לאומי לאשר את תביעתו וזאת על אף שחלפו 12 חודשים מיום האירוע. 

ומי קובע האם מדובר בפעולת איבה? משרד הביטחון מינה גוף מיוחד, "רשות מאשרת", שתפקידה לקבוע האם מקרה מסויים הוא בגדר פעולת איבה. הטופס המוגש למוסד לביטוח לאומי, מועבר אל הרשות המאשרת לשם בחינת המקרה, ומתן החלטה. על הרשות ליתן החלטתה בתוך שלושה חודשים מיום שמוגשת הבקשה (למעט במקרים חריגים).

שלב שלישי: קביעת אחוזי נכות למי שהוכר כנפגע איבה

לאחר שהתביעה להכרה כנפגע איבה אושרה, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות כתוצאה מהפגיעה. הנכות נקבעת ע"י ועדות רפואיות שפועלות במוסד לביטוח לאומי.

בהתאם ללשון החוק, מי שנקבעה לו נכות רפואית 10%-19% זכאי למענק חד פעמי בסכום שנע בין 50,830.20 ₪  לבין 192,259.45 ש" (נכון ליום 1.1.19).

 נפגעים שנקבעו להם 20% נכות רפואיים ומעלה, זכאים לקבל תגמול חודשי, בשיעור הקבוע בחוק ואשר אינו קשור להכנסותיו של הנפגע לפני הפגיעה, החל מ- 941.29 ש"ח ועד למקסימום 6,589.05 ש"ח בחודש, והכל לפי גובה הנכות שנקבעה.

קביעת אחוזי הנכות עשויה להשתנות לאורך הזמן, כאשר חלה החמרה במצבו של הנפגע. במקרה כזה רשאי הנפגע לבקש כי ועדה רפואית תדון במצבו מחדש. חשוב לציין כי החמרת מצב יכולה להתקיים באותו ליקוי שהוכר ע"י הביטוח הלאומי, או בליקוי אחר לחלוטין שמתפתח לאורך הזמן. כך לדוגמא, אדם שנפגע פיזית ונקבעו לו אחוזי נכות בין ליקוי רפואי עשוי לפתח עם הזמן תסמונת פוסט טראומתית, ובשל כך ניתן יהיה לפנות למוסד לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכות גם לעניין הפגיעה הנפשית.

זכויות נפגע איבה שהוכר.

נפגע פעולת איבה זכאי לקבל טיפול רפואי, במסגרת קופות החולים ובבתי החולים הממשלתיים. כמו כן, זכאי לטיפולים משלימים נוספים ובין היתר, מימון טיפולי שיניים, רכישת תרופות, אביזרים אורטופדיים ואף מימון בית החלמה וחמי מרפא, והכל בהתאם לאישור רופא המוסד לביטוח לאומי.

נוסף על כן, נפגעי פעולות איבה עשויים להיות זכאים להטבות רבות נוספות להן לא זוכים נפגעים אחרים, כגון, מענק לרגל נישואין או רכישת דירה, מענק להחזר מס הכנסה, מענק הבראה שנתי, דמי נסיעה, הנחה בשכר דירה, ועוד.

אם לא די בכך, במקרים רבים, בני המשפחה של הנפגע זכאים לקבל החזר הוצאות שונות, לרבות, מימון לינה למי שמתגורר רחוק מבית החולים, החזר בגין הפסד ימי עבודה, נסיעות, חניות, טלפון ועוד. כאשר הנפגע נספה חלילה כתוצאה מפעולת האיבה, עשויים בני המשפחה (אלמן אלמנה ויתומים) להיות זכאים לתגמולים ומענקים שונים, מהמוסד לביטוח לאומי.

בחירה בין מסלולים.

בהתאם לחוק, נפגע הזכאי לזכויות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובנוסף, בגין אותו אירוע, גם לזכויות אחרות כגון: נכות כללית, תגמול אחר ממשרד האוצר (למעט פיצויים מגרמניה), פיצויים לפי פקודת הנזיקין או החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, או גמלאות בשל פגיעה בעבודה -  חייב לבחור בתגמול אחד מהם.

כך למשל, מי שנפגע מפעולת איבה בזמן עבודתו, מומלץ כי יגיש במקביל, הן תביעה לפגיעה בעבודה והן תביעה להכרה כנפגע פעולות איבה, ורק בסופו של תהליך (במסגרת הזמנים הקבועים בחוק) יחליט באיזה מהמסלולים הוא מבקש להמשיך, בהתאם להטבות להן יהיה זכאי בכל אחד מהמסלולים.

סיכום:

החיים של כמיליון תושבים תחת מטר בלתי פוסק ובלתי מובחן לאורך שנים רבות גבו קורבנות בנפש, אלפי פציעות פיזיות ונפשיות ופגיעה ברכוש. הירי הבלתי מובחן והמאיים ממשיך אף בעת ששורות אלה נכתבות ובשל כך עלינו להיות מודעים לזכויות המגיעות למי שנפגע כתוצאה מאירוע איבה או טרור.

משרדנו מתמחה בטיפול מסוג זה ובתביעות לנזקי גוף לרבות תביעות למוסד לביטוח לאומי, תביעות נזיקין ותביעות ביטוח.

 

תגובות

הוספת תגובה חדשה למאמר